טיפול התנהגותי קוגניטיבי ע"י פסיכולוגיה רפואית

טיפול התנהגותי - טיפול קוגניטיבי

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) הוא טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד שנועד לעזור לאנשים לבצע שינוי בהתנהגותם (שינוי הרגלים), ברגשותיהם (עצבות, פחד וכו') ובמחשבותיהם (שינוי תפישות ואמונות).

הטיפול התנהגותי קוגניטיבי הוכח מחקרית ונחשב לשיטת הטיפול המועדפת במקרים של הפרעות חרדה, דיכאון, OCD (הפרעה אובססיבית–קומפולסיבית), ובפוסט טראומה. כמו כן, הוא מאוד נפוץ בשימוש בטיפול במצוקות שנגרמות בעקבות מצבים רפואיים שונים, כגון: חרדה לקראת הליך רפואי, דיכאון בעקבות אבחנת מחלה, שינויי הרגלי אכילה, הפסקת עישון, ועוד.

במהלך טיפול התנהגותי האדם לומד להכיר את התפישות ואת האמונות שעומדות בבסיס התנהגותו. לאחר מכן הוא בודק אם הן תואמות את ההיגיון שלו ועד כמה הן מועילות לו. לבסוף, המטופל עובר תהליך של למידה ותרגול של פעולות חדשות.

בגישה טיפולית זו יש פחות חקירה של העבר מאשר בטיפול פסיכולוגי סטנדרטי. הפסיכולוג והמטופל מתמקדים בעיקר בהווה ובעתיד. כלומר, בפרשנות שהמטופל נותן לסיטואציה שבה הוא נמצא ובהתנהגות שנולדה כתוצאה ממנה ושגורמת לו לסבל.

הפסיכולוג לוקח עמדה אקטיבית, הוא לא רק מקשיב למטופל ושואל אותו שאלות, אלא מכוון באופן אקטיבי את המטופל לזהות את המחשבות "הבעייתיות" שלו (אותן מחשבות שגורמות למצוקות הרגשיות).

המטפל יכול, למשל, לאתר מחשבות שהובעו על ידי המטופל, שהן קטסטרופליות ומוכללות יתר על המידה (למשל: "אין סיכוי שאני אוכל לעמוד בבדיקה כזו שוב, בשום פנים ואופן לא, זה יהרוג אותי"). המטפל עוזר למצוא יחד עם המטופל ניסוח מתאים יותר, שמתאר בצורה מדויקת יותר את הסבל של החולה (למשל: "היה לי קשה מאוד לעמוד בבדיקה בפעם הקודמת, אולם עמדתי בה. אני לא יודע איך לגרום לה להיות קלה יותר עבורי בפעם הבאה").

כאן נפתח פתח לשינוי קוגניטיבי, שיקדם מציאת פתרונות חלופיים (למשל: "אני מבין שהדבר שהכי מפחיד אותי זה הכאב. האם אפשר לשלוט בכאב?").

דרכי טיפול התנהגותי קוגניטיבי

בהתמודדות עם מצבים רפואיים יש מקום נרחב לשימוש בגישה טיפולית קוגניטיבית התנהגותית. פעמים רבות, מצבים כגון חרדה ודיכאון מתלווים להתמודדות עם מחלה גופנית. אדם שעבר התקף לב, למשל, נהפך מאוד מודע לכל תחושה גופנית ומפרש אותה כעוד התקף לב שמאיים עליו. מודעות זו עלולה להכניס אותו למעגל שלילי שבו הוא נמנע ממאמץ, על מנת להימנע מהתחושות הפיסיות שאותן הוא מפרש ככאלה שמסכנות אותו, וכך הוא למעשה נמנע מהחיים.

הפסיכולוג עובד עם המטופל כדי לזהות ההתנהגויות שמחמירות את המצוקה הרגשית או משמרות אותה. התנהגות שכזאת יכולה להיות, למשל, דחיית פגישות עם רופא, מתח גופני וחוסר שקט. במקרים כאלה, הפסיכולוג מתמקד בפרטים הקטנים של אפיון ההתנהגות: מתי היא מופיעה, באיזה הקשרים (ניתן גם לנהל יומן מעקב מסודר), ועוד.

לאחר שמנתחים את ההתנהגות ומבינים את הדפוס החוזר, הפסיכולוג מאמן את המטופל בטכניקות לשינוי התנהגותי ממוקד. המטופל שנמנע מלצאת מהבית, למשל, יעבוד עם פסיכולוג (בהתחלה בדמיון ואז במציאות) על חשיפה הדרגתית. כלומר, יציאה הדרגתית מהבית, איתור התחושה הפיסית שמתעוררת אצלו כתוצאה מכך, ושימוש בהרפיה ואוטו-סוגסטיות על מנת לחוש ביטחון ורגיעה.

כאשר המטופל חש שליטה על תגובותיו, או אז נפתח הפתח לשינוי התנהגותי, וככל שמתרגלים ומתאמנים יותר, כך ניתן למגר מהר יותר ובאופן יעיל יותר את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי הוא יעיל וממוקד מטרה, ומאפשר למטופל לצאת מחדר הטיפולים עם תחושת הצלחה, מכיוון שכבר תרגל בהצלחה את המצב שממנו חשש. כעת הוא מצויד ברמת מודעות גבוהה יותר ובכלי התמודדות יעילים בעבורו .

יעל שרון, פסיכולוגית