פעילות הקליניקה
סוגי טיפול
ייעוץ פסיכולוגי משפחתי
מחלה או פגיעה גופנית שחווה בן משפחה משפיעות גם על משפחתו, בין אם מדובר במשפחה פתוחה, תומכת ומלוכדת, ובין אם זו משפחה סגורה, מפולגת או מסוכסכת. הדינמיקה התוך-משפחתית וסגנון התמודדות שבו ינקוט כל אחד מבני המשפחה ישפיע על תהליך ההתמודדות של החולה.
אירוע של טראומה גופנית או מחלה מחולל הלם במעגל הקרוב של החולה. לקדמת הבמה מגיעים בני המשפחה שמעוניינים (כל אחד ממניעיו) לקחת חלק בעזרה לחולה. באותו זמן, נסוגים לרקע בני המשפחה שמתקשים להכיל את הרגשות והמחשבות שמתעוררים בהם.
מכיוון שהחולה נכנס לתהליך רווי סבל, שמשולב באתגרים גופניים ונפשיים מורכבים, למשפחה יש תפקיד מכריע בתהליך. התגובות של חלק מבני המשפחה יקדמו אצל החולה תחושות חיוביות ואמונה בדבר האפשרות לריפוי, בעוד אחרות ישרו בעיקר תחושות של ייאוש ושל חרדה.
בשלבים מסוימים של הטיפול הרפואי, המטופלים נכנסים מבחינה פסיכולוגית למצב של רגרסיה, במהלכו הם הופכים לתלויים בסביבתם, בין אם מדובר בעזרה להליכה לשירותים או למקלחת ובין אם מדובר בהחדרת מוטיבציה בחולה שנסוג להתנהגויות של הימנעות ושל התנגדות מהמשך "חתירה" קדימה בתהליך הרפואי.
במצב הזה, שבו החולה מרגיש לא פעם שנמאס לו, המשפחה צריכה לקחת על עצמה תפקיד משמעותי של דרבון, חיזוק ותמיכה.
הבעיה מתחילה כשמשהו לא עובד כמו שהמשפחה מצפה לו. או אז, ומכיוון שהתהליך הרפואי הוא ארוך ומורכב, תחושות של חוסר אונים ואובדן שליטה עשויות להתעצם.
מצב זה עשוי לזרז הופעת משברים בתוך המשפחה: חיפוש אחר אשמים, ניסיונות העברת אחריות מהאחד לשני, קשיי תקשורת, ניכור, חרדות, שינויים במצב הרוח, ועוד. למעשה, מחקרים מראים שלפחות שליש מבני המשפחה יפתחו מצוקה נפשית שתפגע בתפקודם.
חשיבותו של הייעוץ הפסיכולוגי-רפואי עבור בני המשפחה, כמכלול או כפרטים, הוא ביכולת שלו להרגיע ולכוון את הקשב למוקדי המצוקה העיקריים (למשל: התחושה של בן הזוג הבריא ש"נשאר לבד" עם הילדים ועם כל מטלות הבית והפרנסה, או מחשבות קשות סביב מוות צפוי). במצבים כאלה, בכוחו של הטיפול לעזור לבני המשפחה להתארגן באופן יעיל יותר סביב הנושאים המשמעותיים, ולנתב למסלול הנכון את הכוחות העומדים לרשותם.
הפסיכולוג הרפואי עשוי לפעול בכמה דרכים שונות: לעודד את המשפחה למצוא פתרונות מתאימים לבעיותיה; לפגוש בנפרד בני המשפחה שחווים דחק שפוגע בתפקודם; לשמש כגורם שמתווך בין הצוות הרפואי למשפחה; ולהכין את המשפחה לקראת הכרעות חשובות. הניסיון מלמד שיש משפחות שמספיקה להן פגישה אחת כדי להתארגן ביעילות, בעוד שמשפחות אחרות זקוקות לליווי לאורך תקופה ארוכה יותר.
בני משפחה, יהיה אופיים אשר יהיה, מחפשים אדם או גוף שאתו יוכלו להידבר ולהתייעץ, כדי להבין למה עליהם לצפות. בעבור רובם, האדם המתאים ביותר למשימה הזאת הוא הרופא המטפל בבן המשפחה החולה, ובצדק. עם זאת, בנוסף לתפקידו של הרופא המטפל, הפסיכולוג יכול למלא תפקיד חשוב מאוד בתהליך זה. בהעדר משאבים מספיקים של המערכת הרפואית נוצר מצב שלרופא לא תמיד יכול לפנות את זמנו ואת מרצו להיענות לצרכי המשפחה ולמצוקותיה. במקרה שכזה, הצוות הפסיכו-סוציאלי הוא כתובת חשובה ומשמעותית. הוא בשום אופן לא יכול להחליף את הדמות הרפואית, אבל הוא מסייע בצורה חשובה ביותר בעיבוד ובהטמעת המידע הרפואי, בבחינת המצוקות ובהצעת פתרונות.
אז מתי לפנות לייעוץ פסיכולוגי-רפואי זוגי או משפחתי:
צוות המטפלים והגעה לטיפול
הקליניקה לפסיכולוגיה רפואית נשענת על גישות מודרניות של ייעוץ זוגי-משפחתי בקונטקסט רפואי, ומשלתב בין גישת עומק פסיכולוגית (הבנת הדינמיקה הרגשית של החולה ושל כל אחד מבני משפחתו) להעברת מידע פסיכולוגי וכלים לקידום לכידות גבוהה יותר, תקשורת יעילה, עיבוד מידע וקבלת החלטות משותפת, ועשיית ושינויים פרקטיים לקידום רווחת החולה והמשפחה.
עם הפניה לייעוץ זוגי/משפחתי, פוגש הפסיכולוג את הזוג או המשפחה לפגישת היכרות ואבחון ראשוני. לפי הצורך נערכות גם פגישות אישיות עם כל אחד מבני הזוג או המשפחה. בסיום תהליך ההערכה הראשונית מגבש הפסיכולוג יחד עם הזוג/משפחה את כיוון הטיפול ויעדיו.
יהודה ניניו- פסיכולוג
